אחד הבילויים הכי ברלינאיים, לפחות בקיץ, זה לשבת ב״שפטי״ עם בירה. ״שפטי״ זה קיצור של המילה ״שפטקאוף״ (Spätkauf) שמשמעותה ״קנייה מאוחרת״. השם מתייחס כנראה לעובדה שהקיוסקים האלה פתוחים, לרוב, כל הלילה ומאפשרים לקנות דברים חיוניים (כמו בירה, זה חיוני, לא?) בשעות שסופרים ומכולות סגורים בד״כ. הם גם פותחים בימי ראשון, מה שרוב הסופרים לא. כן, זה נשמע אולי מוזר, אבל בברלין לשבת בקיוסקים זה נוהג נורמטיבי ויש מקומות שהם אפילו מפורסמים כשפטי טובים במיוחד. כמו בר, רק במחיר של קיוסק. ווין-ווין.

על פניו נשמע כמו חוויה מעט מפוקפקת, ועל כן יש לבחור בקפידה את השפטי שבו תשבו לבירה של ערב, לילה, יום, מה שרק תרצו, זו גרמניה אחרי הכל. הייתי חייבת לנסות את החוויה, מפוקפקת ככל שתישמע. אז בלילה חמים ונעים מצאתי את עצמי  יושבת עם חברות ושותה בירה בשפטי המסיבות בוויינברגס ווג (Weinbergsweg) ברוזנטאלרפלאץ. המקום היה מפוצץ עד אפס מקום. שתינו ונהנינו מחצי ליטר בירה בבקבוק זכוכית ב1.2€ עד שלפתע, משום מקום, התחיל לרדת גשם זלעפות. למקום היה גגון אבל לגשם לא היה אכפת ותוך זמן קצר חצי מהבגדים שלי היו רטובים לגמרי. נאלצנו לחשב מסלול מחדש והחלטנו לקפוץ להמבורגריה באזור שזכרתי ממש לטובה – ״רוזנבורגר״.

מבחוץ זה נראה כמו כל המבורגריה זולה אחרת בברלין אבל למעשה, מדובר באחד הבורגרים היותר מוצלחים שטעמתי בעיר. יש להם מגוון רווח של תוספות שמקשורות יחד לכדי מנות ספציפיות בתפריט. אני בחרתי בצ׳יזבורגר רגיל, אבל חברותיי לקחו גורגונזולהבורגר שהגיע עם בייקון, גבינה גורגונזולה וגבינה צ׳דר, וברנדבורגר שמגיע עם בצל מקורמל, גבינת עזים וחלפניו, והיו מאד מרוצות מהבחירות שלהן. כל הבורגרים נראו ממש טוב בעיניי. יש גם מבחר רחב של המבורגרים טבעוניים וצמחוניים כמו גם הרבה אופציות של בורגרים מעוף ואפילו סלטים.

כזכור, אני לקחתי צ׳יזבורגר פשוט המגיע עם חסה, עגבניה, בצל סגול ורטבים, לא מתיפייף יותר מדי ובלי תוספות טעימות בפני עצמן שימסכו את הטעם של הבשר, או את היעדרו, אז יכולתי לבחון את איכות הבורגר לעומקה. הקציצה עצמה בעובי בינוני, עסיסית, מתובלת על הצד הנמוך של הסקאלה, צרובה טוב, הירקות טריים והלחמניה מחזיקה בגבורה ושורדת יפה לאורך כל הארוחה. הגבינה מותכת כהלכה על הבורגר ומחמיאה לטעם המעושן בלי להידחף למרכז הרחבה.

לצד ההמבורגרים, חלקנו מנה של צ׳יפס הבית (Frische Haus Pommes), צ׳יפס בטטה וטבעות בצל. הצ׳יפס היה משהו בין פוטטוס (פלחי תפוחי אדמה מתובלים בתנור) לבין צ׳יפס, קריספי מבחוץ, מהביל ורך מבפנים, מומלח כהלכה ובאופן כללי, מנת צ׳יפס די מספקת. הצ׳יפס בטטה היו טובים אבל אני פחות טיפוס של הטעם המתקתק של הבטטה לבד (ולא כמנת צ׳יפס מעורבת עם תפוח אדמה). טבעות הבצל היו בסדר אבל מאד כבדות לטעמי.

מחירים ההמבורגרים נעים בין 4€ ל-6€ ומגיעים עד ל-9€ כחלק מארוחה (הכוללת גם תוספת ומשקה קל). עבורי, התמורה עבור המחיר היא גבוהה, כי המחיר נמוך והבורגר עצמו לגיטימי לחלוטין.

בגלל שישבנו שם זמן מה (אל תעשו את זה), הזמנו גם תוספת של צ׳דר פופרז (3.9€) – חלפיניו קלויים ממולאים בצ׳דר עטופים בבלילה ומטוגנים בשמן עמוק שהיו בדיוק מה שהייתם מצפים מהם להיות. זהירות – הם חמים בטירוף! אבל לא כל כך חריפים.

אל תתנו לחזות המקום להטעות אתכם, באמת טעים שם! זו היתה יציאת ששי מוצלחת מאד