איך מכינים סחוג בגרמניה? | מתכון

מעולם לא הכנתי סחוג. מערכת היחסים שלי עם סחוג התחילה מאוחר מאד, בשנה האחרונה של התואר, בה זכיתי בשותפה חצי תימניה כמוני, שלימדה אותי אהבה לחריף מהי (ועוד כמה דברים בקשר לאוכל). אבל גם אחרי שכבר התחלתי לאהוב סחוג, לא הייתי צריכה להכין, כי סבתא שלי היתה מכינה ערימות על אבן ענקית בחצר ביתם והיינו מקבלים צנצנת קטנה כל זמן מה. אבל מה קורה כשביום בהיר אחד מחליטות לעבור למדינה אחרת בלי גישה ישירה ותמידית לכל הגודיז שהתרגלת שנמצאים במרחק נסיעת רכב אחת? לומדים להכין לבד. כי מה זה ג׳חנון בלי סחוג? מעשה שלא ייעשה.

אז כתבתי לאותה חברה שהיתה שותפה שלי אי אז בעיר הבירה של ישראל, ושאלתי אותה איך היא מכינה סחוג. בארץ זה קל, פלפלים ירוקים חריפים, כוסברה, שום, מלח וחוואיג׳. אבל מה עושים בברלין? איזה סוג של פלפל הוא ה-סוג? אז יצא שבזבזתי זמן לא קצר בכלל על לחקור על פלפלים טורקים באינטרנט. כששאלתי מה הפלפלים הירוקים החריפים שיש להם, הצביע לי אחד העובדים על ה״פפרוני״, אריזה של 250 גרם פלפלים שעולה 1.49€. אבל אני? לא לא. לא הסכמתי למחיר השערורייתי הזה והחלטתי למצוא משהו יותר נגיש ויהי מה. אז חקרתי. ורחרחתי מבעד למסיכה את חורי האוורור של שקיות הפלפלים בסופר הטורקי בלי שאף אחד יראה, התלבטתי ורחרתי שוב. ואז החלטתי על הסוג – Sivri ירוק. זה מה שיש ועם זה ננצח. חבילה של 400 גרם עלתה 0.79€. וכעת, צרור נאה של כוסברה, שום, ולמלאכה.

מה שחסר זה חוואיג׳ ולזה נגיע בהזדמנות אחרת. זה מדהים איך דווקא הריחוק מהמשפחה המורחבת מקרבת אותי לתרבות שממנה הורי אמי הגיעו. כל מה שלוקחים כמובן מאליו כשהוא קרוב, פתאום כשרחוקים הכי חסר. אז הפשלתי שרוולים, עטיתי כפפה על יד שמאל, שטפתי את הפלפלים וחתכתי לחתיכות קטנות שנכנסות לבלנדר. הם לא הריחו לי חריפים כשחתכתי, אז אמרתי ננסה ביס. וואלה, לא חריף. איזה בעסה, הזמנתי אנשים. המשכתי לנסות, עד שהגיע החריף ואני ראיתי כוכבים. אוקיי, אז ממשיכים!

ההמלצה שלי היא להתחיל עם העלים והשום, ואחרי זה הפלפלים, כי כשהסכין קורעת את הפלפלים מתגלה האוויר שבניהם, התערובת יורדת שלב, והכל מתערבל בצורה יותר מוצלחת. אני כמובן עשיתי הפוך. אבל מה זה משנה, בסופו של יום יש סחוג.

מספיק עם הסיפורים, קדימה למתכון!

סחוג (לא ממש) תימני

2 צנצנות בינוניות

מצרכים:

– 400 גרם פלפלים ירוקים מסוג sivri
– צרור ורבע כוסברה טרייה שטופה
– 2 ראשי שום
– מלח ופלפל
– ¼ כפית כמון (אם ידכם משגת על חוואיג׳ אפשר להחליף את הכמון בכפית-כפית וחצי חוואיג׳)

מכניסים את הכוסברה (ללא הגבעולים העבים שבהתחלה) ואת שיני השום הקלופות למעבד מזון או בלנדר. חותכים את הפלפלים לחתיכות בינוניות ומוסיפים לבלנדר. משאירים את הגרעינים, אחרת לא יהיה לנו חריף. אופציה אחרת, לחתוך את הפלפלים קטן יותר ולמעוך במכתש ועלי כבדים, יותר קרוב למקור של סבתא, אבל יותר התעסקות. הכי טוב מעבד מזון גדול שהכל נכנס בו ולהפעיל בפולסים קטנים עד למרקם גושי ולא משחתי. בלנדר עובד אבל מצריך יותר התאמות.

מעקרים צנצנות קטנות (הכי מומלץ), מייבשים ומעבירים את הסחוג לתוכן. סוגרים, ומקפיאים מה שלא בשימוש מיידי. או מחלקים לחברים, זה נחמד גם. עוד משהו שלא קלטתי כמה התגעגעתי אליו זה טוסט סחוג. ערימות של חמאה על לחם, מעט מלח, וכמות נדיבה של הסחוג עם גבינה צהובה, לקלות כמה דקות מכל צד עד שהגבינה נמסה וזהו. שלמות בכל פעם.